זה לא סוף העולם 

סרטים, ספרים, מחזות - מה לא כתבו על סוף העולם?! אך מה באמת עומד מאחורי כל התחזיות האפוקליפטיות האלה? האם באמת אנו חיים רק כדי למות בסוף? או אולי הסוף הוא גם תחילתם של חיים טובים יותר?

חושך. דממה. השנה היא 2012. מנהטן נטושה מאדם. צמחייה גדלה פרא בכיכר טיימס, עדר של צבאים שועט בה ומשפחה של אריות יוצאת להשיג לעצמה ארוחת ערב. וירוס קטלני השמיד את אוכלוסיית העולם והפליט היחיד שנותר הוא רוברט נוויל, מדען רפואי צבאי, ולצדו כלבת הזאב שלו, סם. עכשיו עליו למצוא דרך להחזיר את האנושות למסלולה.

"I am Legend" (בתרגום לעברית: "אני אגדה") הוא סרט אפוקליפטי בכיכובו של וויל סמית' שכמו סרטים רבים בז'אנר מציג תרחיש אימתני של סוף העולם. הסרט, אגב, מבוסס על ספר בעל שם זהה שנכתב ב-1954 על ידי ריצ'ארד מת'סון וזכה להצלחה אדירה.

אך נראה שהחשש הכבד מפני קצו המתקרב של העולם אינו מתבטא רק בספרים וסרטים, אלא בכל ענפי התרבות האפשריים: החל ממוזיקה ומתכניות טלוויזיה וכלה באמנות ובמשחקי מחשב - כולם מתארים עולם חדש ומפחיד שקם מתוך חורבות העולם הקודם.

קרוב לוודאי שמקור ההשראה העיקרי לז'אנר האפוקליפטי נשאב מספרי הנצרות והאסלאם, ומן הכתבים הפילוסופיים המאוחרים שחוברו בהשפעתם.

אולם השורש האמתי לכל אלו נטוע דווקא בספרי הקודש היהודים העתיקים.

אלפי שנים לפני שעשו זאת ריצ'ארד מת'סון וחבריו, כבר כתבו נביאים כמו ישעיהו, ירמיהו, צפניה ויונה על חזון אחרית הימים שלהם.

למעשה, הנביאים עצמם היו מקובלים שגילו את הכוח העליון הפועל במציאות והבינו את התכנית הכללית של הבריאה - מתחילתה ועד סופה. אך בניגוד גמור לתסריטים ההוליוודיים הקודרים והפסימיים שמציפים אותנו היום, חזו הנביאים סיום אחר לגמרי.

סוף טוב הכול טוב

מהו סוף העולם לפי הקבלה? ראשית כול, אתם יכולים להירגע. בשונה מהגישה הרווחת, החיים עלי אדמות ימשיכו להתקיים כהרגלם. לא תתעוררו מחר בבוקר לריח חריף של אבק שריפה בעיר רפאים, וכדור הארץ לא יושמד או ייחרב בקרוב. למעשה, הדבר היחיד שמשתנה הוא הגישה החדשה אל החיים.

למה הכוונה? תפיסת החיים הנוכחית שלנו נקראת בקבלה "העולם הזה". זוהי תפיסת מציאות צרה ומוגבלת שבאמצעותה אנו קולטים רק את מה שנרשם בחמשת חושינו הגשמיים. אולם המקובלים, האנשים שהרחיבו את גבולות התפיסה שלהם, מגלים לנו שמסביבנו קיים עולם שלם, עשיר ורחב לאין שיעור מזה שאנו מסוגלים לתפוס כעת.

כדי להרגיש את העולם הזה עלינו לפתח בתוכנו מעין חוש נוסף, "חוש שישי", שדרכו נפתחת דלת סמויה לממד אחר לגמרי של הכרה. אין מדובר בתוספת של "אוזן" או "עין" חדשה, אלא בהיפוך מוחלט של צורת התפיסה הנוכחית שלנו, מעין "סלטה" פנימית של כל אברי החישה. אך כיצד ניתן לבצע פעולה לוליינית שכזו?

תחנת שידור רוחנית

המקובלים מסבירים שתפיסת המציאות של האדם היא תוצר ישיר של מבנה הרצונות שלו. כשאנו מונעים אך ורק מתוך הרצון האגואיסטי לניצול הזולת, אנו מסוגלים להרגיש רק חלק מזערי מן המציאות השלמה שבה אנו קיימים. האגו פועל כמו "צמצם" שסוגר וכולא את כל המידע האין סופי שנמצא סביבנו לתוך תמונה שטוחה וחסרת חיים.

אך מתוך לימוד כתבי הקבלה, הפורסים בפנינו את התמונה המלאה על כל צבעיה המרהיבים והרבגוניים, אנו מסוגלים לפרוץ בהדרגה את גבולות התפיסה של האגו ולגלות את מה שנמצא מחוצה להם. שינוי היחס אל הזולת משנאה לאהבה פועל אפוא כמו כפתור רדיו שמכייל את חושינו הפנימיים לתדר הנסתר שבו זורמים הכוחות הרוחניים.

העיסוק האובססיבי ב"סוף העולם" נובע מכך שבתת ההכרה אנו מרגישים שהתדר הזה קיים, שיש משהו נוסף, גדול ורחב בהרבה, ממה שאנו רואים בעולם הזה.

במשך חייו של כל אדם מגיע הרגע שבו מתחילים להישלח אליו "אותות" מתחנת השידור הרוחנית שבתוכו, ולעורר בו את ההכרה שהעולם שלו הוא "סופי" ומוגבל. אם האדם נענה לאותות הללו ומתחיל לפתח את החוש השישי הרדום שבו, הוא מגלה בהדרגה את ממד הקיום הנעלה שאותו כינו המקובלים בשם "העולם הבא".

הדבר המפתיע ביותר הוא שאין צורך למות כדי להכיר את העולם הבא, אלא אפשר וגם נחוץ להגיע להרגשה הזאת עוד בחיינו.

חמישה עולמות - חמש העלמות

באמצעות החוש השישי אנו מתחילים לגלות שהעולם הרוחני מורכב מסדרה של שלבים מיוחדים המכונים "עולמות". המילה "עולם" (מלשון "העלמה") מסמלת לפי הקבלה את מידת הגילוי או ההסתרה של המציאות האמתית כלפי האדם. דרגת ההסתרה המוחלטת נקראת "העולם הזה", והגילוי המושלם נקרא "עולם אין סוף".

פירוש הדבר הוא שאם נחווה את תהליך ההתפתחות המלא שבין ההסתר המוחלט (העולם הזה) ובין הגילוי המושלם (עולם אין סוף), נעבור דרך חמישה עולמות, חמש העלמות שנקראות בסדר עולה:

עולם העשייה, עולם היצירה, עולם הבריאה, עולם האצילות ועולם אדם קדמון.

בכל עולם האדם מגלה שכבה נוספת, פנימית ועמוקה יותר של רצונות אגואיסטיים שאותם עליו לתקן כדי שיוכל להתקדם לדרגה הבאה.

בהתאם למידה שבה הוא מחליף את כוונת השימוש ברצונות הללו - מקבלה עצמית ואנוכית לנתינה ואהבה - כך "מתחלפת" תפיסת המציאות שלו והופכת לאמתית ולנכונה יותר.

לאמתו של דבר, כל ההסתרות וההעלמות קיימות אך ורק בתוכנו. כאשר אנו מסירים אותן בזו אחר זו אנו מגלים שהמציאות הרוחנית היא שלמה, נצחית ואינה משתנה לעולם. השינוי היחיד הוא רק בתפיסה, ביכולת הקליטה של המציאות הזו.

ככל שנתקדם בדרך, התמונה הפנימית תהפוך לבהירה ולחדה יותר, עד לגילוי המלא. אנו כמובן נמשיך להתקיים בגוף הפיזי בחיי העולם הזה, אך בו בעת נימצא בכל העולמות כולם עד לעולם אין סוף.

למה עכשיו?

תרחישי סוף העולם צוברים לאחרונה פופולריות הולכת וגוברת. חוסר האונים שאנו מרגישים בעולם שלנו, הכאוס והבלבול הכללי גורמים לרבים מאתנו להאמין שהעולם הנוכחי עומד בפני קריסה טוטלית.

קשה לומר שהתסריט הזה תלוש לגמרי מן המציאות, בייחוד לאור רצף האירועים המדאיג שפקד את העולם לאחרונה. יחד עם זאת, קיימת גם אפשרות נוספת.

חכמת הקבלה מציעה כיום לאנושות תסריט אחר, אופטימי ומלא תקווה. בלי וירוסים קטלניים, בלי צמחי פרא ואפילו בלי אריות משוטטים ברחובות. בתסריט הזה, הנהייה התרבותית אחר סוף העולם הופכת לחיפוש אמתי בעקבות מציאות יפה וטובה יותר, מציאות שבה הסוף, הוא בעצם רק ההתחלה...